להיות להטוטן

הבלוג של תום ג'אגלינג

גלגולי הקרקס – מופעי הפריקים

2 ביוני, 2009 מאת תום ג'אגלינג

ההיסטוריה הכתובה מלמדת, שכבר בתחילתה ב-1550 לפנה"ס (על גבי פפירוס), היו ניסיונות של קבוצות "בדרנים" למשוך את תשומת ליבם של הסובבים ע"י שימוש במשיכתו הטבעית של האדם ליוצא הדופן, השונה, ולאומנות שבביצוע דבר שאינו ברור מאליו לצופה.

במהלך ההסטוריה היו גם גלגולים פחות מוסריים ויפים לקרקס. אחד מהם הוא "מופעי הפריקים" (freak show).

ב-1840 ראה בחור צעיר בשם ברנם מופע פריקים בברודווי, שהוצג למטרות "חינוכיות" במוזיאון. הקסם שהילך עליו המיצג המפחיד והמסקרן גרם לו בגיל 31 להחליט לקנות את המוזיאון. הוא הוסיף למוצגים גם מחזות-הרצאה (lecture-plays) שהיו בידור צנוע בתוספת גימיקים אמנותיים למשיכת קהל.

המסחר הארוטי פרח, אז כמו היום, בסביבה של המוזיאונים, בנוסף לפרודיות (burlesque) ומופעים "גבוהים" יותר – בית האופרה של פלמו, תיאטרון האליטה של ניבלו, סלוני קונצרטים, וודוויל צרפתי, אופרה איטלקית, תיאטרון אנגלי בידורי. הכל למעמד הביניים הלבן. בין הקטעים הציעו הפרפורמריות שירותי מין ללקוחות…

ב-1870 יזם ברנם את המעבר-מהפך של המוזיאון ממושבו הקבוע לכדי קרקס נודד. הוא הציג מופעים שהאחרון והמפורסם שבהם "המופע הגדול בעולם". כל מופע שלו היה יותר גדול, יותר עשיר ועם יותר עיוותים מקודמו. תחת המעטה המוסרי של מחנך דמוקרטי יכול היה ברנם להציג כל דבר. (הכתוב מבוסס על Boon 2000: 425-428).

אחד הסרטים שמציגים בצורה טובה את הסצנה של הפריקים בקרקסים באותם שנים הוא הסרט Freaks מ-1932 של Tod Browning.

לסיכום, אני שמח שהיום הקרקס לא עושה שימוש במומים ובנכויות מסוגי אלו. אבל, זהו אחד הגלגולים החשובים של הקרקס המודרני – שלקח את השימוש בשונה, המפחיד והלא צפוי, והפך אותו לאלמנטים בהם משתמשים היום האומנים בטכניקות שלהם. היום הפחד, השונה והמפתיע נמצאים במיומנות עצמה עליה מתאמן הפרפורמר שנים רבות.

נושאים: קרקס | תגובה אחת »

ברוכים הבאים

שלום,
הגעתם לבלוג שלי.
כאן אני כותב את המחשבות וההגיגים שלי.
אתם מוזמנים לקרוא עלי.
לאתר הרשמי לחצו בתפריט הראשי על אחת האפשרויות.

קטגוריות

פוסטים אחרונים

תגים